pink floid or led zepelin hard choise

חומר השחזור הקלאסי היה בעבר אמלגם שהוא תערובת של כסף עם כספית ועוד מתכות אחרות אך כיום חומר השחזור הנפוץ יותר הוא החומרים המרוכבים או מה שנקרא סתימות לבנות. בסתימות הלבנות כבר יש מגוון של חומרים המספקים תוצאה אסטטית ועמידה לאורך זמן. אני באופן אישי לא משתמש באמלגם כבר 15 שנה אך איני פוסל אותו כחומר שחזור היות והוא הוכיח עצמו במשך שנים רבות כחומר עמיד ונוח לעבודה. יש לי בעייה עם הכספית המצוייה בתערובת שלא לדבר על האסטטיקה הירודה. החומרים הלבנים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: קמפוזיטים, איונומר זכוכיתי מילוא מעבדתית. כיום הוציאה חברת 3M-ESPE חומר חדש הנקרא SILORAN שתכונותיו המדווחות עשויות להביא לפריצת דרך בשחזורים הלבנים. הסיבה – חומרים מרוכבים מתכווצים בהקשייה מה שיוצר מתח על שולי השחזור  וגורם להסתדקות במרווח בין השן לחומר ולדלף של חיידקים העשויים לגרום לעששת חוזרת.

מחירים של סתימות:

סתימת אמלגם- 120-300שח תלוי במספר המשטחים

סתימה לבנה 300-800 שח תלוי במספר המשטחים. במרפאתי כל הסתימות עולות 480 שחללא תלות בגודלן.

מילואה מעבדתית-(מילואת קומפוזיט) 1200-2400שח במרפאתי 1480שח

להסבר מלא http://www.mypd.co.il

השאלה:שלום רב, אני מתכוונת להחליף גשר שתי שיניים קדמיות עליונות שנעשה לפני כ- 15 שנה עקב קו שוליים שחור והכתמה של החניכיים מעל הגשר. כלומר, מטרת החלפת הכתרים היא אסתטית בלבד. 1. האם בחירה בכתרי מתכת אצילה (כ- 90% זהב) היא בחירה טובה? 2. האם כדאי לבקש ששולי הכתרים החדשים יוכנסו מתחת לחניכיים? 3. האם בעיית הכתמת החניכיים מעל שתי השיניים הקדמיות תיפתר? 4. האם העובדה שהמבנים מתחת לכתרים הם מבני אמלגם בחלקם (כך זכור לי)עלולה להשפיע לרעה על המראה הטבעי והשקוף של כתרי מתכת אצילה? תודה רבה מראש

התשובה: אכן בעייית הכתמת החניכיים היא בעייה  המציבה אתגר לרופא המשקם אסטטיקה של השיניים. ההכתמה נובעת עקב נדידת יונים של המתכת לתוך רקמת החניכיים, בעיקר זה קורה בקירבת אמלגם, שהרי יודעים אנו כי יוני כסף משחירים את סביבתם. אכן מתכות אצילות לא משחררות תחמוצות לסביבה ואינן צובעות את החניכיים. אך היום אין סיבה להשתמש  במתכת מכל סוג שהוא היות ויש זירקוניה.

ראי מאמר באתר http://mypd.co.il/artical.php מתכת אצילה שירתה אותנו יפה במשך דורות אך גם זמנה עבר היות והחיסרון העיקרי בשימוש בה הוא חוסר חיבור כימי בין המתכת לחרסינה. על מנת שיהיה חיבור מוסיפים לזהב מתכת לא אצילה אשר יוצרת תחמוצת המתחברת כימית עם החרסינה. כיום עם השתפרות כתרי כל חרסינה ללא מתכת וביסוסם על כיפות זירקוניה ואלומינה יש פתרון יותר טוב יותר מדוייק ובהחלט יותר אסטטי.

על מנת לענות לך בקצרה אחרי המבוא המעייף הזה אסכם:

1.בחירה בכתרי זהב היא בחירה טובה אך יש טובות ממנה

2.במידה ומבצעים כתר על בסיס מתכת השוליים חייבים מסיבה אסטטית להיות מתחת לחניכיים

3.בעיית הכתמת החניכיים ניתנת לפתרון על ידי החלפת המבנים והלבנת השורש  מבפנים .

4.כן. רצוי להחליף את המבנים במידה והם עשויים אמלגם..

אחת הסיבות שמציינים היא המחיר. האם  אכן כך? מנסיוני בעבר עבדתי בקיבוץ,שם החברים לא שילמו עבור הטיפולים וגם אז ההופעה וההענות לטיפול שיניים היתה חלקית ולא גורפת. האם פוחדים מכאב או מהלא ידוע? ודאי וודאי. לסיכום הרתיעה קיימת והיא מורכבת מכל הגורמים הנ"ל.

לצורך הפגת חלק מהלא ידוע החלטתי לפרסם מחירים באתר המרפאה http://www.mypd.co.il וגם בבלוג.

נתחיל בכתרים.

כתר חרסינה על בסיס כיפת מתכת 1700-2500 ההבדלים נובעים מסוג המתכת בה אנו משתמשים. כמובן שמתכת אצילה עולה יותר ממתכת לא אצילה

כתר כל חרסינה על בסיס כיפת זירקוניה או אלומינה 2800-3900 שני מותגים מובילים האחד נקרא פרוצרה  והשני לווה LAVA שתי השיטות מורכבות משלב ממוחשב ושלב ידני להרחבה ניתן לפנות לאתר שלי http://www.mypd.co.il

 מהו תהליך השיקום  בעזרת שתלים דנטליים?שלב ראשון הוא השלב האבחנתי והבדיקה באם ניתן להשתמש בשתלים דנטליים לצורך שיקום שיניים. בבדיקה מבוצעת הערכה כללית של המתרפא מבחינה סיסטמית, כללית ורק לאחר שנמצא מתאים משוערכת העצם ונבדקת התאמתה לשאת שתלים. תמונה 2. תמונה 2 חתך ממוחשב בעצם הלסת העליונה שלב שני הוא החדרת השתל למקומו המתאים בעצם בניתוח הנעשה בהרדמה מקומית רגילה. התהליך אינו כואב וניתן לאמר בביטחה כי הוא עדין יותר מעקירה .תמונה 3שלב שלישי ,המתנה לקליטת השתל. על כך יש כיום גישות שונות . הגישה הקלסית היא להמתין ללא העמסת השתל במשך שלושה חודשים בלסת תחתונה (עצם יותר דחוסה ) וארבעה עד שישה חודשים בלסת עליונה ( עצם דלילה). גישה נוספת היא להעמיס את השתל לאחר שישה שבועות בלסת תחתונה ושמונה בעליונה. אסכולה זו מבוססת על שימוש בשתלים בעלי פני שטח מחוספסים שעברו עיבוד מיוחד Strauman^TM . יש הממהרים ומעמיסים את השתל מייד לאחר ההשתלה. גם לשיטה זאת של העמסה מיידית יש כבר סימוכין ויותר ויותר רופאים מאמצים שיטה זו. אני באופן אישי ממליץ על הפרוטוקול של Strauman  הוא עובד בידי מזה 15 שנה בהצלחה רבה. על כל פנים מנסיוני במשך 23 השנים האחרונות עם אלפי שתלים הגעתי למסקנה אישית כי החיפזון לא רצוי והוא בהחלט מהשטן. שלב רביעי, חשיפת השתל וחיבור המבנה הפרוטטי, לקיחת מידות וביצוע כתר או גשר במעבדה. ניתן לבצע השתלה שאינה דורשת חשיפה כירורגית על ידי השארת השתל חשוף ובולט מעל החניכיים. נמצא כי אין הבדל באחוזי ההצלחה בין שתלים מכוסים וחשיפה כירורגית בשלב שני ובין שתלים חשופים מלכתחילה. תמונה4.תמונה 4 שתל מבנה וכתר[MPD1]     מי לא מתאים להשתלה?עם הקלות של השיקום עם שתלים אל לנו לשכוח כי לא בכל מקרה ניתן להשתמש בשתלים לצורך שיקום שיניים חסרות. יכולות להיות סיבות מקומיות וסיסטמיות כלליות להתווית נגד לשיקום על גבי שתלים דנטליים. להלן רשימה חלקית של התוויות נגד:-חוסר עצם מתאימה מבחינה איכותית וכמותית, ניתן להשתמש בתהליך של השתלת עצם לצורך עיבוי  העצם הקיימת על כך (במאמר נפרד).-בעיות רפואיות כגון סכרת,ספיגת סידן מואצת בעצמות, סרטן, מטופלים המקבלים טיפול תרופתי עם סטרואידים, ועוד. חולי לב המקבלים טיפול תרופתי עם נוגדי קרישת דם כגון קומדין ,הפרין ואספירין אינם מהווים בעיה היות וניתן להפסיק את הטיפול התרופתי עד לתיקון קצב ואיכות הקרישה ואז לבצע את ההשתלה. חולים שעברו טיפולי הקרנה לאיזור ראש צואר בחמש שנים שקדמו להשתלה מנועים מלקבל  שתלים דנטליים.-מעשנים. נמצא כי אחוז ההצלחה במעשנים יורד בכ30%- במיוחד בלסת עליונה אך גם בלסת תחתונה אצל מעשנים.באיזה שתלים  כדאי להשתמש? קיימים כיום סוגים רבים של שתלים דנטליים במגוון מחירים אך באחידות צורה וחומר. מה שחשוב במשתל דנטלי זה בעיקר אופי עיבוד פני השטח,דרגת הניקיון והאריזה, דיוק העיבוד וההכנה והתאמה מושלמת בין החלקים. ביקורת איכות קפדנית של 100% נחוצה בכל שתל שנבחר ולכן יש להקפיד על שתלים מחברה ותיקה המנהלת מעקב על מוצריה ומתחייבת לספק חלקים לאורך שנים. מנסיוני שתלים דנטליים הם לא סתם בורג אלא מחייבים הקפדה עקבית ושמרנות. לכן בחרתי באופן אישי להשתמש בשתלי (Strauman^TM) המיוצרים בשוייץ.(סרט וידאו) ביקור במפעל שיכנע אותי כי אלה שתלים טובים ואמינים ונסיוני איתם ב 15 שנים האחרונות הוכיח כי לא טעיתי. קיימים שתלים נוספים כגון ברננמרק הנקראים כיום נובל ביוקייר ועוד, אך קיימת בחברות אלה תזזית של שינויים והחלפת קונספטים שמבלבלת ומחייבת להחזיק במלאי ריבוי רכיבים. קיימים גם שתלים תוצרת הארץ שאני אחד היזמים החלוצים בפיתוחם גם הם ברמה טובה וזמינותם מהווה יתרון. אני איני משתמש בם באופן אישי היות איני מוצא לנכון שום סיבה להחליף את השתלים הטובים בהם אני משתמש לאורך שנים גם אם יש הבדל עלויות. איכות השתלים המיוצרים בישראל היא וריאבילית ושונה ברמתה מחברה לחברה ויש לבדוק היטב אם היצרן הוא יצרן מאושר על ידי משרד הבריאות ומחזיק בתקנים מתאימים.כמה עולה שתל דנטלי?שתל דנטלי טוב אמור לעלות למתרפא  3000-4000 שקל. המחיר כולל רק את השתל והתהליך הכירורגי הכרוך בהחדרתו לעצם ואת שלב החשיפה באם היא נדרשת. במרפאתי המחיר הוא 3480ש"ח. על השתל יש להרכיב מבנה פרוטטי שמחירו נע בין 1000 ל2000 שקלים. במרפאתי המחיר הוא 1780 שקלים. מחיר הכתר המשחזר את השן נע בין 3000 -6000 שקלים תלוי בסוג הכתר ובמיקומו בחזית הפה והחיוך או אחורי. במרפאתי המחיר הוא 2480-3880שקלים לפי המקרה. במידה ונדרש שחזור מעבר עלותו נעה בין 400 ל1200 שקלים. במרפאתי 680 שקלים.סך הכל שיקום שן בודדת על גבי שתל אמור לעלות 3480+1780+2480+680=8420 ₪אחת החלופות לשיקום שן בודדת חסרה בין שתי שיניים הוא על ידי תותבת חלקית קבועה, גשר. במקרה זה יש להשחיז את השיניים המאחזות ולעיתים אף לבצע בן טיפול שורש ובמנה בטרם נוכל לתלות ביניהן  שן. העלות במקרה זה נעה בין 10000 ל14000 ₪ כך שמלבד הפגיעה בחומר שן תקין מתווספות עלויות שניתן להמנע מהן. כמה זמן מחזיקים שתלים דנטליים?שתל דנטלי אמור להחזיק שנים רבות במידה ונשמרו הכללים וההתויות המצויינות לעיל. כמו כן יש חשיבות לשמירה על הגיינת הפה בבית ועל ביקורים סדירים במרפאה לצורך מעקב ותחזוקה. מנסיוני שתלים דנטליים שעברו את שלב ההעמסה בשלום מחזיקים מעל 20 שנה. לעיתים מתבקש להחליף את השחזור הפרוטטי עקב הדרדרות אסטטית או שבר בחרסינה. האמור נכון לגבי לא מעשנים אצל מעשנים התחזית שונה ואין אפשרות לציין משך זמן שניתן יהיה להנות מהשיקום היות והנזק הנגרם עשוי לגרום לכשלון גם לאחר שנים מעטות.האם קיימים סיכונים בשימוש בשתלים דנטליים?כמובן. כל החדרת שתל דנטלי היא חדירה לעצם ולחניכיים ועשוי להגרם נזק לעצב או לכלי דם . פגיעה בעצב עשוייה לגרום לאובדן תחושה  באיזור המעוצבב באופן זמני או קבוע. תופעה זו נקראת פראסטזיה והיא לא נעימה. סיבוך זה יכול להגרם גם כתוצאה מעקירה של שן בינה או שן אחרת וגם מניתוח חניכיים פשוט או אף טיפול שורש. ניתן להפחית את הסיכון על ידי ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת של העצם על מנת למפות את העצבים במרחב ולהכין את הכיררוג טוב יותר לקראת הכניסה לעצם. בנוסף עשוייה להגרם נפיחות וכאב לאחר הניתוח כפי שיש לאחר כל ניתוח בחלל הפה. בלסת עליונה עשויה להפגע רצפת האף והסינוס המקסילרי. כמובן שהכנת המקרה באופן יסודי משולבת בנסיון רב של המבצע מפחיתים את הסיכוי לסיבוכים.קיימים גם סיבוכים מכניים הנובעים משבירת ברגים ,שתלים וחלקי על. כמובן שעל ידי בחירת שתל דנטלי נכון מייצרן ידוע ומוכר מפחית את התופעה. בשתלים בהם אני משתמש לא נתקלתי מעודי בכשל מכני הנובע משבר או חוסר התאמה בין חלקי העל לשתל.סיבוכים פתולוגיים לאחר ההשתלה ואף לאחר ההעמסה כגון דלקת חניכיים סביב השתל עשויים להופיע והם תלויים בהרבה משתנים.  אין בשתלים עששת והנטייה לדלקות סביב שתלים היא נמוכה מאשר סביב שיניים, אך גם כאן יש להקפיד על הגיינה ותחזוקה נכונה.האם שתלים דנטליים הם העתיד של רפואת השיניים?

לא! שתלים דנטליים הם ההווה היום יומי ומשמשים לשיקום שיניים חסרות  כדבר שבשיגרה.

עוד פרטים – http://www.mypd.co.il

 [MPD1]